לפני קריאה עצמאית, ילדים בונים היכרות עם השפה המדוברת ועם הדרך שבה הכתב מייצג אותה. אוצר מילים, הבנת סיפור, תשומת לב לצלילים והיכרות הדרגתית עם אותיות הם חלק מהבסיס הזה. מודעות פונולוגית, למשל, היא היכולת להבחין במבנה הצלילי של מילים, כמו לזהות חרוז או צליל פותח. אין צורך להפוך כל סיפור למבחן או לבקש לזהות כל אות בשלט. קריאה משותפת מאפשרת לשוחח על מה שקרה, לנחש מה יקרה בהמשך ולפגוש מילים חדשות בתוך הקשר. אם ילדיכם מתעניינים בכתב, אפשר להרחיב בעדינות את ההתנסות. אם הם מתעייפים, אפשר לעצור ולהמשיך בפעם אחרת.
- חפשו יחד מילים שמתחילות באותו צליל, בלי צורך לראות אותן כתובות.
- שוחחו על החלטה של דמות בסיפור, לא רק על שמות הדמויות.
- התבוננו בשם הילד או הילדה וגלו אותיות שמופיעות גם בשמות מוכרים.